בלוקציין ואינטרנט של הדברים, שילוב מנצח

האינטרנט של הדברים (אש"ד) ובלוקצ'יין שתי מילות באזז שמסתובבות כבר די הרבה זמן בשטח ומבטיחות לנו עתיד אחר.

האם יש להן קשר אחת לשנייה? האם במקרה הזה אחת ועוד אחת שווה יותר משתיים?

טכנולוגית בלוקצ'יין נכנסה לחיינו ביחד עם מטבע הקריפטו ביטקוין. זו פלטפורמה מבוזרת שמנהלת למעשה רישום (Ledger) - מעין יומן חסין ביותר כנגד פריצות וזיופים. הבלוקצ'יין מאפשר לשני גופים או יותר לבסס חוזה ביניהם כאשר שניהם מקבלים את הרישום בבלוקצ'יין כתיעוד מאומת ללא צורך בביצוע בדיקות נוספות. במקרה של מטבעות קריפטו מדובר ברישום של עסקאות או ליתר דיוק במעקב אחר תנועה של מטבעות מארנק לארנק. מלבד אמינות גבוהה וחסינות לפריצות מציעה המערכת יתרונות משמעותיים נוספים:

מערכת מבוזרת מפחיתה את הסיכון לכשל מערכתי. גם אם אחד ממרכיבי המערכת כושל ניתן להמשיך לפעול עם שאר מרכיביה.

יכולת לטפל בביג דאטה מבלי ליצור עומס גדול על מערכת מרכזית אחת.

מערכת פתוחה שכל הרישומים שבה ניתנים לקריאה ע"י מספר רב של מערכות חיצוניות.

‍

תכונות אלו ואחרות מביאות לפיתוח של מספר שימושים הולך וגדל למערכת בלוקצ'יין. שימושים רבים מתחברים מצויין לעולם ה- IOT. לצורך המחשה נביא 2 דוגמאות לשימוש המשותף של IOT עם בלוקצ'יין.

מערכת מעקב אחרי טיפולים שוטפים במטוסים

ברור מאליו הצורך הקריטי לבצע תחזוקה נכונה במטוסי נוסעים. חייהם של מליוני אנשים תלויים בתחזוקה איכותית המתבצעת בזמן ושקופה לביקורת. מסתבר שהטיפולים התקופתיים במטוסים נקבעים ע"פ פרמטרים שונים הכוללים:  מספר שעות טיסה, מספר נחיתות והמראות, זמן שחלף בין טיפול לטיפול, הוראות ועידכונים מיצרן המטוס, תקנות ממשלתיות ועוד.

הגורמים המעורבים ומתעניינים בתחזוקת המטוסים הם שונים ומגוונים: יצרני מטוסים, חברות תחזוקה, חברות תעופה, רשויות ממשלתיות וגלובליות המפקחות על בטיחות ואפילו חברות ביטוח המבטחות נוסעים ומטוסים במיליארדי דולרים בכל שנה.

עולה הצורך במערכת רישום אמינה ובלתי ניתנת לזיוף שתתעד את האירועים המשפיעים ותהיה נגישה לגורמים הרלוונטיים.

מקומו של ה- IOT  בפתרון די ברור. כל האירועים שהזכרנו ניתנים למדידה בנמלי התעופה ובאוויר בעזרת חיישנים ייעודיים. חלקם נמצאים במטוסים עצמם וחלקם על הקרקע. נתונים נוספים נאספים ממערכות ארגוניות סגורות כגון יומני טיפולים של חברות תחזוקה, יומני טיסות של נמלי תעופה, מערכת הנחיות של יצרני מטוסים ועוד.

פה נכנסת לתמונה מערכת בלוקצ'יין העושה שימוש בתכונה ייחודית הנקראת "חוזה חכם" (Smart Contract).

חוזה חכם הוא תכונה שנמצאת במערכת בלוקצ'יין ומגדירה תנאים לביצוע פעולה אוטומטית. במקרה שלנו החוזה החכם מגדיר מהו המידע שיכול כל גורם להזין ו/או לקרוא מהמערכת ומהם התנאים לקריאה ו/או הזנה של נתונים אלו.

מערכת בלוקצ'יין מאפשרת לקיים שקיפות מלאה לגבי מצב התחזוקה של כל מטוס וגם של הצי כולו. שקיפות מונעת "עיגול פינות" ומעלה את הרגישות והרמה הכוללת של התחזוקה. בנוסף, במקרה של תאונה חס וחלילה, המערכת מאפשרת שליפה מיידית של נתונים שאין חולק עליהם ובכך עוזרת לאשר (או לשלול) רשלנות ולשפר מאד את התהליכים העתידיים לטובת הספקים והמשתמשים.

מערכת מעקב אחר שרשרת אספקה

מערכת חכמה נוספת שעושה שימוש בבלוקציין בשילוב עם IoT היא מערכת למעקב אחרי שרשרת אספקה.

נתאר מצב שבו חברת מזון שולחת משאית עם מזון מצונן לנקודת אספקה ברשת חנויות גדולה. השותפים בתהליך האספקה הם: חברת המזון, המובילים (יכול להיות שיותר מאחד), והחנות המקבלת. באמצעות חיישנים חכמים ניתן לעקוב ולהעביר נתונים לגבי כל שלב בשרשרת. המרכיב המרכזי הוא יומן שבו מתועדים המעברים השונים בשרשרת וגם נתונים נוספים כגון מזג-אויר בכל שלב של הדרך, הטמפ' בה נמצאת הסחורה המובלת וכד'.כאשר מדובר במכפלות גדולות של הפעילות (למשל בארה"ב) ניתן להגיע לאלפי שרשראות אספקה כאלו ביום רק עבור רשת חנויות אחרת. לכן מעקב שבו מידע מוזרם ממערכות שונות של השותפים לתהליך ליומן (בלוקצ'יין) אחד, מאפשר לקבל תמונה איכותית ואמיתית לגבי התנאים בהם התבצעה האספקה.

לתוצאות כאלו יכולה להיות השפעה דרמטית על איכות הביצוע ויעילותו ובסופו של דבר להבטיח ללקוח את התמורה עבורה הוא משלם.

לסיכום, נראה שהחיבור בים IoT לבין בלוקצ'יין הוא בלתי נמנע. במיוחד הדברים אמורים לגבי מערכות חכמות המשלבות נתונים מתוך מערכות אחרות שכל אחת מהן נמצאת בשליטה בלעדית של גורם עצמאי אחר. הבלוקצ'יין מאפשר לכל הגורמים להגיע להסכמה לגבי תקפות הרישומים ביומן המערכת באופן שמונע חילוקי דעות בנוגע למידע שגוי או חסר. חוסר היכולת לשנות בדיעבד מידע שהוזן למערכת מאפשר לקבל תמונה מלאה ושלימה שעל בסיסה ניתן לקיים חוזים והסכמים לטובת כל השותפים.

‍