אל תאמינו לכל מה שאומרים עליכם.
אם מישהו מפרסם פרטים שאינם מדויקים לגביכם אל תיבהלו!
פסוק 16 של היצירה דן בזכות התיקון, העדכון והעידון.
זכותם לדרוש מכל מפרסם לעדכן ולתקן כל פרט שגוי שפורסם עליכם ללא דיחוי (כלומר, אם אתם תושבי אירופה).
אז איזה קוני למל אשם יהיה בכל ואיזה קוני למל צריך יהיה לסבול?
ותודה למייק בורשטיין האחד והיחיד (או אולי בעצם שניים?)
שמרו על הפרטיות.
שלכם,
גלעד
הגענו לפסוק 17 העוסק בנושא משמעותי אך שנוי במחלוקת - הזכות להישכח.
בעוד הפסוק הקודם דן ביכולת שלנו לעדכן פרטים שאינם מדויקים אצל ספקי השירותים, פסוק זה מאפשר לנו לדרוש מחיקה של הפרטים שלנו גם אם הם נכונים!
על הספק למחוק את המידע ללא שיהוי אם, בין היתר:
1. המידע אינו נדרש יותר
2. נשוא המידע מסיר את הסכמתו
3. עיבוד המידע לא מסתמך על בסיס משפטי לגיטימי
4. נדרש למחוק את המידע על פי דרישות חוק
אין צורך למחוק את המידע אם, בין היתר:
1. הדבר פוגע בחופש הביטוי (ביטוי קטן טעון ומורכב מאוד ...)
2. יש לשמור את המידע אם קיימת דרישה חוקית או חוזית לבצע זאת.
3. המידע תורם לאינטרס הציבורי (שוב - אבחנה לא פשוטה).
תקדים לנושא הינו פסק דין משנת 2014 בו הורה בית המשפט האירופאי להסיר מגוגל תוצאות חיפוש המעידות על כך שעורך דין ספרדי מסויים לא שילם את חובותיו לפני עשר שנים.
המתנגדים לזכות להישכח טוענים כי מחיקת ההיסטוריה תפגע בקבלת החלטות מושכלות. כך, למשל, יתכן כי העובדה שעורך דין זה הסתבך בחובות בעבר הופכת אותו פחות כשיר למלא את תפקידו היום.
על אחת כמה וכמה הדבר אמור לגבי אנשים אשר ביצעו פשעים חמורים יותר (מכירים את המנהג האמריקאי להציב שלטים בחצר המעידים כי כאן גר פושע מועד?)
עד כאן להיום. שימרו על הפרטיות.
שלכם,
גלעד
הערה: האמוראינו מהווה חוות דעת רשמית של הכותב או מעסיקו ואינו מחליף ייעוץ משפטי
אתמול עסקנו בנשק יום הדין - היכולת של נשוא המידע לדרוש מחיקה של כל זכר מהנתונים שלו.
פסוק 18 מדבר על כלי קצת פחות קטלני - הזכות להגביל את העיבוד של המידע.
ניתן להשתמש בנשק זה בתנאים הבאים:
1. קיימים חילוקי דעות לגבי דיוק המידע.
2. המידע אינו נאסף כחוק אך מעבד המידע דורש להגביל את השימוש בו ללא מחיקתו.
3. המידע כבר אינו נדרש למעבד, אך הוא נדרש לנשוא המידע על מנת לבסס טיעון משפטי.
4. נשוא המידע מתנגד לעיבוד של המידע והנושא נמצא בתהליך בירור.
בתקופת ההגבלה אין לבצע כל עיבוד של המידע לבד מאחסונו אלא אם כן התקבל אישור מפורש של נשוא המידע לכך.
עד כאן להיום. שימרו על הפרטיות שלכם.
שלכם,
גלעד
הערה: האמור אינו מהווה חוות דעת רשמית של הכותב או מעסיקו ואינו מחליף ייעוץ משפטי
אל תאמינו לכל מה שאומרים עליכם.
אם מישהו מפרסם פרטים שאינם מדויקים לגביכם אל תיבהלו!
פסוק 16 של היצירה דן בזכות התיקון, העדכון והעידון.
זכותם לדרוש מכל מפרסם לעדכן ולתקן כל פרט שגוי שפורסם עליכם ללא דיחוי (כלומר, אם אתם תושבי אירופה).
אז איזה קוני למל אשם יהיה בכל ואיזה קוני למל צריך יהיה לסבול?
ותודה למייק בורשטיין האחד והיחיד (או אולי בעצם שניים?)
שמרו על הפרטיות.
שלכם,
גלעד
הגענו לפסוק 17 העוסק בנושא משמעותי אך שנוי במחלוקת - הזכות להישכח.
בעוד הפסוק הקודם דן ביכולת שלנו לעדכן פרטים שאינם מדויקים אצל ספקי השירותים, פסוק זה מאפשר לנו לדרוש מחיקה של הפרטים שלנו גם אם הם נכונים!
על הספק למחוק את המידע ללא שיהוי אם, בין היתר:
1. המידע אינו נדרש יותר
2. נשוא המידע מסיר את הסכמתו
3. עיבוד המידע לא מסתמך על בסיס משפטי לגיטימי
4. נדרש למחוק את המידע על פי דרישות חוק
אין צורך למחוק את המידע אם, בין היתר:
1. הדבר פוגע בחופש הביטוי (ביטוי קטן טעון ומורכב מאוד ...)
2. יש לשמור את המידע אם קיימת דרישה חוקית או חוזית לבצע זאת.
3. המידע תורם לאינטרס הציבורי (שוב - אבחנה לא פשוטה).
תקדים לנושא הינו פסק דין משנת 2014 בו הורה בית המשפט האירופאי להסיר מגוגל תוצאות חיפוש המעידות על כך שעורך דין ספרדי מסויים לא שילם את חובותיו לפני עשר שנים.
המתנגדים לזכות להישכח טוענים כי מחיקת ההיסטוריה תפגע בקבלת החלטות מושכלות. כך, למשל, יתכן כי העובדה שעורך דין זה הסתבך בחובות בעבר הופכת אותו פחות כשיר למלא את תפקידו היום.
על אחת כמה וכמה הדבר אמור לגבי אנשים אשר ביצעו פשעים חמורים יותר (מכירים את המנהג האמריקאי להציב שלטים בחצר המעידים כי כאן גר פושע מועד?)
עד כאן להיום. שימרו על הפרטיות.
שלכם,
גלעד
הערה: האמוראינו מהווה חוות דעת רשמית של הכותב או מעסיקו ואינו מחליף ייעוץ משפטי
אתמול עסקנו בנשק יום הדין - היכולת של נשוא המידע לדרוש מחיקה של כל זכר מהנתונים שלו.
פסוק 18 מדבר על כלי קצת פחות קטלני - הזכות להגביל את העיבוד של המידע.
ניתן להשתמש בנשק זה בתנאים הבאים:
1. קיימים חילוקי דעות לגבי דיוק המידע.
2. המידע אינו נאסף כחוק אך מעבד המידע דורש להגביל את השימוש בו ללא מחיקתו.
3. המידע כבר אינו נדרש למעבד, אך הוא נדרש לנשוא המידע על מנת לבסס טיעון משפטי.
4. נשוא המידע מתנגד לעיבוד של המידע והנושא נמצא בתהליך בירור.
בתקופת ההגבלה אין לבצע כל עיבוד של המידע לבד מאחסונו אלא אם כן התקבל אישור מפורש של נשוא המידע לכך.
עד כאן להיום. שימרו על הפרטיות שלכם.
שלכם,
גלעד
הערה: האמור אינו מהווה חוות דעת רשמית של הכותב או מעסיקו ואינו מחליף ייעוץ משפטי
הודעתך לא התקבלה - נסה שוב מאוחר יותר
Oops! Something went wrong while submitting the form