פסוק 48 מעלה נקודה חשובה, מעניינת ואפילו, הייתי מעז לאמר, אמיצה.
גם אם מדינה זרה פונה לשולט או המעבד של המידע בתביעה להעביר אליה מידע אישי השמור אצלה תיכף ומיד וללא שיהוי, הגוף אינו בהכרח מחוייב לעשות זאת.
העברת המידע תתבצע אך ורק אם קיים הסכם בינלאומי תקף בין המדינות המאפשר העברה של מידע מסוג זה.
זוכרים אחד, סנודן, שחשף את כלי המעקב הנפלאים של סוכנות האבטחה האמריקאית כגון תכנית פריזם? תכניות אלה אפשרו מעקב אחר מיליוני משתמשים בדואר אלקטרוני, שירותי טלפון, משחקים וכאלה.
אז זהו שעכשיו אולי אולי זה יהיה טיפה יותר מורכב או לפחות לא ממש מקובל לבצע דברים כאלה, לפחות לגבי תושבי אירופה.
בפסוקים הקודמים למדנו על תנאים שונים שבמידה והם מתקיימים ניתן להעביר מידע מחוץ לגבולות אירופה.
מה קורה אם אף אחד מאלה לא מתקיימים אך בכל זאת אנו מעוניינים כי המידע נוע ינוע? כלום לא קורה, הכל כרגיל .... אלא אם כן:
1. יש הסכמה מפורשת של בעל המידע להעברתו
2. ההעברה נדרשת לקיום חוזה בין בעל המידע למעבד שלו
3. המידע חיוני מסיבות חשובות לעניין הציבורי (מה חשוב היום? מה? לאבי טולדנו פתרונים)
4. המידע נדרש על מנת להגן על אינטרסים חשובים של נושא המידע (למה חשוב? למי חשוב? אולי אבי ידע גם את זה)
ניתן להעביר בתנאים אלה מידע מוגבל בלבד וכל זאת לאחר בדיקה המוודאות כי המידע ישמר באופן קפדני ללא פגיעה בזכויות בעל המידע.
הגענו לפסוק חמישים. חצי מאה עברה. זהו פסוק אופטימי על שיתוף ואחווה.
הבה נשב יחד, אומר לנו הפסוק, הארצות, הארגונים ומערכות הפיקוח מכל העולם ונעודד:
1. מכניזם לשיתוף חוקים ואכיפה בנושא הפרטיות.
2. עזרה הדדית, שיתוף מידע, התראות והודעות חוצות גבולות.
3. עירובם של מובילי דעה מכל קצווי תבל בהובלת המהפך.
בואו נאכל יחדיו עוגות תפוחים עסיסיות ונפיץ אהבת חינם לכל עבר.
פעם בחמישים פסוקים מותר לחלום.
עד כאן להיום, שימרו על הפרטיות.
שלכם,
גלעד
הערה: האמור אינו מהווה חוות דעת רשמית של הכותב או מעסיקו ואינו מחליף ייעוץ משפטי.
פסוק 48 מעלה נקודה חשובה, מעניינת ואפילו, הייתי מעז לאמר, אמיצה.
גם אם מדינה זרה פונה לשולט או המעבד של המידע בתביעה להעביר אליה מידע אישי השמור אצלה תיכף ומיד וללא שיהוי, הגוף אינו בהכרח מחוייב לעשות זאת.
העברת המידע תתבצע אך ורק אם קיים הסכם בינלאומי תקף בין המדינות המאפשר העברה של מידע מסוג זה.
זוכרים אחד, סנודן, שחשף את כלי המעקב הנפלאים של סוכנות האבטחה האמריקאית כגון תכנית פריזם? תכניות אלה אפשרו מעקב אחר מיליוני משתמשים בדואר אלקטרוני, שירותי טלפון, משחקים וכאלה.
אז זהו שעכשיו אולי אולי זה יהיה טיפה יותר מורכב או לפחות לא ממש מקובל לבצע דברים כאלה, לפחות לגבי תושבי אירופה.
בפסוקים הקודמים למדנו על תנאים שונים שבמידה והם מתקיימים ניתן להעביר מידע מחוץ לגבולות אירופה.
מה קורה אם אף אחד מאלה לא מתקיימים אך בכל זאת אנו מעוניינים כי המידע נוע ינוע? כלום לא קורה, הכל כרגיל .... אלא אם כן:
1. יש הסכמה מפורשת של בעל המידע להעברתו
2. ההעברה נדרשת לקיום חוזה בין בעל המידע למעבד שלו
3. המידע חיוני מסיבות חשובות לעניין הציבורי (מה חשוב היום? מה? לאבי טולדנו פתרונים)
4. המידע נדרש על מנת להגן על אינטרסים חשובים של נושא המידע (למה חשוב? למי חשוב? אולי אבי ידע גם את זה)
ניתן להעביר בתנאים אלה מידע מוגבל בלבד וכל זאת לאחר בדיקה המוודאות כי המידע ישמר באופן קפדני ללא פגיעה בזכויות בעל המידע.
הגענו לפסוק חמישים. חצי מאה עברה. זהו פסוק אופטימי על שיתוף ואחווה.
הבה נשב יחד, אומר לנו הפסוק, הארצות, הארגונים ומערכות הפיקוח מכל העולם ונעודד:
1. מכניזם לשיתוף חוקים ואכיפה בנושא הפרטיות.
2. עזרה הדדית, שיתוף מידע, התראות והודעות חוצות גבולות.
3. עירובם של מובילי דעה מכל קצווי תבל בהובלת המהפך.
בואו נאכל יחדיו עוגות תפוחים עסיסיות ונפיץ אהבת חינם לכל עבר.
פעם בחמישים פסוקים מותר לחלום.
עד כאן להיום, שימרו על הפרטיות.
שלכם,
גלעד
הערה: האמור אינו מהווה חוות דעת רשמית של הכותב או מעסיקו ואינו מחליף ייעוץ משפטי.
הודעתך לא התקבלה - נסה שוב מאוחר יותר
Oops! Something went wrong while submitting the form