רגע לפני שאתם עוברים לענן מתכננים להעביר את התשתיות לענן? רגע לפני, שווה לבדוק האם הארגון שלכם מכיל את הידע הנדרש כדי לעשות את זה לבד בצורה אופטילית.
כאשר אנחנו בונים בית חדש, ברור לנו שזוהי משימה שיש לערב בה אנשי מקצוע ולא לטפל בה לבד. אמנם אנחנו יכולים לנסות לתכנן בעצמנו את המבנה, להחליט לפי טעמנו על עיצוב הפנים ואולי אפילו לסחוב על גבינו את הארגזים בעת המעבר. אלא שרובנו לא חושבים לעשות זאת, וברור לנו שלכל אחת מהמשימות האלו עדיף לקחת בעל מקצוע שזהו תחומו. כך נקבל בוודאות את התוצאה הטובה ביותר.
התובנה הפשוטה הזאת נכונה לא רק כאשר עוברים דירה, אלא גם כאשר עוברים תשתית מחשוב. חברות רבות מעוניינות – לאחרונה יותר מתמיד – במעבר מהתשתית הלוקאלית שלהן אל הענן על כל יתרונותיו, ונוטות לעתים להניח שאת הפרויקט הגדול והמורכב הזה הן יכולות לבצע לבד. הרי יש מחלקת מחשוב, יש אנשי IT וכמו שהם מפעילים את התשתית הקיימת – כך בוודאי יוכלו לבחור תשתית ענן מתאימה ולנהל את המעבר אליה.
ייתכן שפה ושם ישנם מקרים בהם ההנחה הזאת נכונה, אך בדרך כלל מדובר בתפיסה שגויה. לאיש ה-IT של הארגון יש ניסיון רב עם התשתית הקיימת, אבל תהליך המעבר לפלטפורמת הענן הוא מורכב ודורש מומחים שיוכלו לענות על צרכים מתחומים רבים ושונים: BI, CRM, ERP, Big Data ועוד. בבניית הארכיטקטורה יש לענות על שורה של שאלות מקצועיות חשובות: מהם העומסים על המערכת בשעות השונות וכיצד היא מתרגמת לכמות משאבים? מהי מהירות התקשורת הדרושה? מהו נפח התעבורה? איזו רמת אבטחת מידע יש להגדיר? מהם צרכי הניהול והשרידות? לכל אחת מהתשובות תהיה משמעות אופרטיבית. סביר להניח שאנשי המחשוב בארגון אינם מתמחים בכל אחד ואחד מהנושאים האלו, ולכן יתקשו להגדיר את תשתית הענן החדשה בצורה היעילה ביותר – שגם תהיה החסכונית ביותר.
הטעות הבולטת ביותר היא ההנחה שאם הארגון השתמש בתצורת חומרה מקומית מסוימת, עם המעבר לענן עליו להעתיק אותה כמו שהיא ולייצר תצורה דומה או זהה בענן. מצב כזה מבטל חלק משמעותי מיתרונות הענן – בראשם החיסכון. ארכיטקטורת התשתיות הפיזיות שונה מארכיטקטורת הענן. למשל: את שירותי הענן, עליהם מחויב הארגון על פי כמות שימוש בפועל, ניתן להגדיר כך שיצרוך מעט מאוד משאבים בזמנים בהם אין לנו צרכים רבים ויגדיל את השימוש בתשתיות בזמני עומס הדורשים טיפול נרחב יותר בלקוחות. אם הארגון יגדיר מראש שימוש קבוע בתצורה שנועדה לתמוך בעומס – הוא יבזבז משאבי מחשוב וכסף. אחרי זמן קצר יגלה הארגון שהמעבר לא באמת הניב חסכון – אך לא בטוח שיידע כיצד לשנות זאת.
לאבחן את הצרכים
המודעות לצורך בניהול מקצועי של התהליך שולחת יותר ויותר ארגונים לחברות ייעוץ המתמחות במעבר לענן. אלו מאבחנות את צרכיו, מגדירות את הפלטפורמה הנכונה עבורו, מפעילות ומטמיעות אותה בחברה.
על התהליך אמונים אנשי מקצוע שונים שכל אחד מהם בקיא בתחום מסוים של ניהול תשתיות. תחילת תהליך הייעוץ יעסוק בצורך במעבר עצמו – האם הארגון יכול להרוויח משמעותית ממעבר לענן. המסקנה מתקבלת בהתבסס על תהליכיו העסקיים של הארגון ובדיקה כיצד הוא מממש אותם כיום באמצעות התשתיות הקיימות. תהליך הגדילה של החברה נלקח בחשבון גם כן, ותוכנית החומש של הארגון נבדקת בהתאם לכך.
לאחר ניתוח הצרכים והבנה איזו ארכיטקטורה תפעל בצורה אופטימלית במונחי עלות-תועלת, ותוך שמירה על רמת ביצועים שמתאימה לדרישות – מגיעים המומחים למסקנה מה מומלץ ללקוח לבחור. בניית הארכיטקטורה נעשית בין השאר על בסיס המערכת של החברה וכפי שהיא משמשת את לקוחותיה. למשל, אם החברה פיתחה מערכת Multi Tenancy, הארכיטקטורה תהיה שונה לעומת בניית כלים להטמעת מערכות Stand Alone שהחברה מספקת ללקוחותיה.
בחירה ראשונית זו כבר מאפשרת לחזות מה יהיו עלויות המעבר, ומעבר לכך – מה יהיו העלויות החודשיות של הפתרון שנבחר. הארגון מקבל דוח מפורט על כל הפרמטרים ולאחר שהוא מאשר את התוכנית – חברת הייעוץ מוציאה עבורו לפועל את האסטרטגיה שנבחרה: טיפול ברכישה, התקנה, קונפיגורציה ומיגרציה אל המערכת החדשה. חברה כזאת יכולה גם לבצע הטמעה ותמיכה שוטפת או אפילו ניהול שוטף עבור הארגון. השימוש בחברה כזאת כדי לנהל באופן שוטף את תשתיות הענן מאפשר למנהלים להתמקד ב-Core business של החברה, במקום לבזבז זמן ומשאבים על ניהול תשתיות. חלק מחברות ייעוץ הענן אפילו מתחייבות לתמיכת 24/7. כך המנהלים והעובדים יכולים להיות בטוחים שלא רק שיש להם מערכת שתפורה בדיוק למידותיהם ומבצעת את מטלותיה בצורה המקסימלית ובלי בזבוז – אלא גם כי כל קושי שיצוץ יקבל מענה בכל עת.
רגע לפני שאתם עוברים לענן מתכננים להעביר את התשתיות לענן? רגע לפני, שווה לבדוק האם הארגון שלכם מכיל את הידע הנדרש כדי לעשות את זה לבד בצורה אופטילית.
כאשר אנחנו בונים בית חדש, ברור לנו שזוהי משימה שיש לערב בה אנשי מקצוע ולא לטפל בה לבד. אמנם אנחנו יכולים לנסות לתכנן בעצמנו את המבנה, להחליט לפי טעמנו על עיצוב הפנים ואולי אפילו לסחוב על גבינו את הארגזים בעת המעבר. אלא שרובנו לא חושבים לעשות זאת, וברור לנו שלכל אחת מהמשימות האלו עדיף לקחת בעל מקצוע שזהו תחומו. כך נקבל בוודאות את התוצאה הטובה ביותר.
התובנה הפשוטה הזאת נכונה לא רק כאשר עוברים דירה, אלא גם כאשר עוברים תשתית מחשוב. חברות רבות מעוניינות – לאחרונה יותר מתמיד – במעבר מהתשתית הלוקאלית שלהן אל הענן על כל יתרונותיו, ונוטות לעתים להניח שאת הפרויקט הגדול והמורכב הזה הן יכולות לבצע לבד. הרי יש מחלקת מחשוב, יש אנשי IT וכמו שהם מפעילים את התשתית הקיימת – כך בוודאי יוכלו לבחור תשתית ענן מתאימה ולנהל את המעבר אליה.
ייתכן שפה ושם ישנם מקרים בהם ההנחה הזאת נכונה, אך בדרך כלל מדובר בתפיסה שגויה. לאיש ה-IT של הארגון יש ניסיון רב עם התשתית הקיימת, אבל תהליך המעבר לפלטפורמת הענן הוא מורכב ודורש מומחים שיוכלו לענות על צרכים מתחומים רבים ושונים: BI, CRM, ERP, Big Data ועוד. בבניית הארכיטקטורה יש לענות על שורה של שאלות מקצועיות חשובות: מהם העומסים על המערכת בשעות השונות וכיצד היא מתרגמת לכמות משאבים? מהי מהירות התקשורת הדרושה? מהו נפח התעבורה? איזו רמת אבטחת מידע יש להגדיר? מהם צרכי הניהול והשרידות? לכל אחת מהתשובות תהיה משמעות אופרטיבית. סביר להניח שאנשי המחשוב בארגון אינם מתמחים בכל אחד ואחד מהנושאים האלו, ולכן יתקשו להגדיר את תשתית הענן החדשה בצורה היעילה ביותר – שגם תהיה החסכונית ביותר.
הטעות הבולטת ביותר היא ההנחה שאם הארגון השתמש בתצורת חומרה מקומית מסוימת, עם המעבר לענן עליו להעתיק אותה כמו שהיא ולייצר תצורה דומה או זהה בענן. מצב כזה מבטל חלק משמעותי מיתרונות הענן – בראשם החיסכון. ארכיטקטורת התשתיות הפיזיות שונה מארכיטקטורת הענן. למשל: את שירותי הענן, עליהם מחויב הארגון על פי כמות שימוש בפועל, ניתן להגדיר כך שיצרוך מעט מאוד משאבים בזמנים בהם אין לנו צרכים רבים ויגדיל את השימוש בתשתיות בזמני עומס הדורשים טיפול נרחב יותר בלקוחות. אם הארגון יגדיר מראש שימוש קבוע בתצורה שנועדה לתמוך בעומס – הוא יבזבז משאבי מחשוב וכסף. אחרי זמן קצר יגלה הארגון שהמעבר לא באמת הניב חסכון – אך לא בטוח שיידע כיצד לשנות זאת.
לאבחן את הצרכים
המודעות לצורך בניהול מקצועי של התהליך שולחת יותר ויותר ארגונים לחברות ייעוץ המתמחות במעבר לענן. אלו מאבחנות את צרכיו, מגדירות את הפלטפורמה הנכונה עבורו, מפעילות ומטמיעות אותה בחברה.
על התהליך אמונים אנשי מקצוע שונים שכל אחד מהם בקיא בתחום מסוים של ניהול תשתיות. תחילת תהליך הייעוץ יעסוק בצורך במעבר עצמו – האם הארגון יכול להרוויח משמעותית ממעבר לענן. המסקנה מתקבלת בהתבסס על תהליכיו העסקיים של הארגון ובדיקה כיצד הוא מממש אותם כיום באמצעות התשתיות הקיימות. תהליך הגדילה של החברה נלקח בחשבון גם כן, ותוכנית החומש של הארגון נבדקת בהתאם לכך.
לאחר ניתוח הצרכים והבנה איזו ארכיטקטורה תפעל בצורה אופטימלית במונחי עלות-תועלת, ותוך שמירה על רמת ביצועים שמתאימה לדרישות – מגיעים המומחים למסקנה מה מומלץ ללקוח לבחור. בניית הארכיטקטורה נעשית בין השאר על בסיס המערכת של החברה וכפי שהיא משמשת את לקוחותיה. למשל, אם החברה פיתחה מערכת Multi Tenancy, הארכיטקטורה תהיה שונה לעומת בניית כלים להטמעת מערכות Stand Alone שהחברה מספקת ללקוחותיה.
בחירה ראשונית זו כבר מאפשרת לחזות מה יהיו עלויות המעבר, ומעבר לכך – מה יהיו העלויות החודשיות של הפתרון שנבחר. הארגון מקבל דוח מפורט על כל הפרמטרים ולאחר שהוא מאשר את התוכנית – חברת הייעוץ מוציאה עבורו לפועל את האסטרטגיה שנבחרה: טיפול ברכישה, התקנה, קונפיגורציה ומיגרציה אל המערכת החדשה. חברה כזאת יכולה גם לבצע הטמעה ותמיכה שוטפת או אפילו ניהול שוטף עבור הארגון. השימוש בחברה כזאת כדי לנהל באופן שוטף את תשתיות הענן מאפשר למנהלים להתמקד ב-Core business של החברה, במקום לבזבז זמן ומשאבים על ניהול תשתיות. חלק מחברות ייעוץ הענן אפילו מתחייבות לתמיכת 24/7. כך המנהלים והעובדים יכולים להיות בטוחים שלא רק שיש להם מערכת שתפורה בדיוק למידותיהם ומבצעת את מטלותיה בצורה המקסימלית ובלי בזבוז – אלא גם כי כל קושי שיצוץ יקבל מענה בכל עת.
