במשך הרבה שנים הייתי מתכנת JAVA בחברות בינוניות-גדולות כמו JIVE SOFTWARE ו- Bloomberg L.P. בשלב מסוים התחלתי להתעניין בענן וגם באתגר שבהצטרפות לסטרטאפ כאחד העובדים הראשונים ובנייה של משהו חדש מאפס. כיום אני מתכנת וארכיטקט ענן בחברת DataRails, סטרטאפ בתחום ה FINTECH.
שני אירועים מרכזיים השפיעו על העניין שלי במחשוב ענן:
הראשון היה ב- 2015 כאשר רק התחילו לדבר על טכנולוגיה חדשה בשם דוקר ( docker containers). מיד הבנתי שדוקר הולך לעשות מהפכה בכל עולם התוכנה, ובעיקר יגדיל משמעותית את הכדאיות והקלות של השימוש בענן.
לצורך העמקת ההיכרות עם העולם הזה, השתתפתי כתורם ראשי בפרויקט קוד פתוח של חברת דוקר בשם docker-swarm-visualizer אשר היה אז UI חינמי יחיד מסוגו לאורקסטרטור (מערכת ניהול) של דוקר.
האירוע השני היה כאן בחברת DataRails. כחלק מתוכנית האקסלרטור של מיקרוסופט, התמזל מזלנו לקבל הטבה של ייעוץ מארכיטקטים של MICROSOFT ותקציב כמעט בלתי מוגבל (לסדרי גודל של סטרטאפ) ב- AZURE.
כל זה הוביל לכך שהעברתי את כל הסביבה שלנו מ- AWS ל- AZURE על דוקר. משם התפתחנו לקוברנטיס ושימושים אחרים רבים בענן.
אני חושב שגם היום הענן הוא הזירה עם החדשנות הטכנולוגית הגדולה ביותר.
בדרך כלל כשלומדים טכנולוגיה חדשה, ההתחלה היא קשה וככל שמתקדמים זה נהיה יותר קל, אך החוויה שלי בענן הייתה הפוכה. ההתחלה היא קלה, להרים שרת או בסיס נתונים זה פשוט ללחוץ על כפתור.
המורכבות האמיתית מגיעה כשבונים ארכיטקטורה סקיילאבילית אמיתית, שם נדרשת הבנה עמוקה של יכולות הענן ביחד עם ידע רב-תחומי של תוכנה, חומרה, רשתות, אבטחת מידע, אחסון, יתירות, תמחור וכו'.
עזרה לארגונים וסטרטאפים לנצל את יכולות הענן היא מטרה חשובה בעיני, על מנת ללמוד וללמד לא רק את הפיצ'רים, אלא גם את ה- BEST PRACTICES בענן, יצרתי מסמך בשם awesome-design-patterns המאגד תבניות עיצוב שמסכמות ניסיון מצטבר של שנים בתחום הענן בצורה תמציתית וברורה.
אני מאמין שתהליך המעבר לענן ימשיך להאיץ אפילו בסקטורים שבעבר ראו בענן סיכון כמו תעשיות פיננסיות מסורתיות וגופים ממשלתיים וביטחוניים.
רק לאחרונה קראתי כאן בפורטל כתבה לפיה בנק ישראל לא רק מאשר, אלא מעודד בנקים וגופים פיננסים להשתמש בטכנולוגיות ענן. זאת מתוך הבנה שהסיכון להישאר מיושן טכנולוגית בסביבה תחרותית, גדול מהסיכון במעבר לענן.
בעבר, החשש העיקרי מפני מעבר לענן היה נושא אבטחת המידע. אני מאמין, שבעזרת פתרונות סייבר עשירים ומגוונים הקיימים היום, ארגון יכול להגיע בענן לרמת אבטחת מידע גבוהה מאוד. יותר מהרמה אליה הארגון היה יכול להגיע בעצמו ב ONPREM.
חשש נוסף הוא ה VENDOR LOCK, ז"א הסתמכות ותלות בספק ענן מסוים.
גם חשש זה נעשה היום פחות רלוונטי בעידן ארכיטקטורות מבוססות דוקר קונטיינרס וקוברנטיס, שאותם קל להעביר מענן לענן ואף לעבוד בתצורת MULTI CLOUD.
עוד חשש, בעיקר בחברות פיננסיות וממשלתיות אבל לא רק, הוא נושא ה- COMPLIANCE & REGULATION.
בעידן ה- SOX וה- GDPR, חברות צריכות לעבור ביקורות קפדניות אשר דורשות יכולות איתור וניהול יעיל של כל המידע הארגוני שלהם, ושל לקוחותיהם. פתרונות ענן לנושא הזה יאפשרו אפילו לבנקים הכי שמרניים להתייעל ולעבור לענן.
בעתיד הקרוב אני מצפה שחברות תוכנה יעבדו יותר עם כלי קוד פתוח שמותאמים במיוחד לסביבות ענן (כמו קוברנטיס, istio,prometheus). הדבר יאפשר עבודה שהיא יותר CLOUD AGNOSTIC. התפתחות זו תגרום מחד לצמצום הפער בין AWS לעננים של מיקרוסופט, גוגל ואחרים, והצטרפות של שחקנים נוספים לשוק הענן מאידך.
בטווח הקצת יותר רחוק, אני צופה התחלה של כניסת מחשבים קוונטים לשימוש במודל SASS בענן.
עד לא מזמן מחשוב קוונטי היה נחשב מדע בדיוני, אבל לאור פריצות דרך בתחום, אנחנו כבר רואים סטרטאפים של מחשוב קוונטי (גם בארץ) ושירותים אונליין שמאפשרים לכל אחד להריץ מהדפדפן פקודות בסיסיות (שערים לוגיים) על מחשב קוונטי אמיתי.
מחשבים אלה לא יחליפו את המחשבים הרגילים, אלא ישמשו לחישובים מתמטיים ולמידת מכונה בתחומים מסוימים, בהם יהיה להם יתרון משמעותי
