מפגשים בענן: אופיר מקמל

מיד כשהתחלתי לעבוד לסלע בשנת 2012 נחשפתי ליועצים שלנו שכבר ייעצו והדריכו בנושאי הענן, כך שלמדתי ממומחים בתחום ובהמשך השתתפתי בכתיבת ספר לפיתוח שירותים על גבי Microsoft Azure.

הזרז המשמעותי לכניסה לתחום הגיע דווקא מהלקוחות שלנו - שהיו צמאים לידע והכשרה בתחום הענן באופן כללי, ובפתרונות של ספקי הענן השונים באופן פרטני - עובדה שדחפה את הקבוצה שלנו ללמוד היטב את הפתרונות הקיימים ולייצר סביבם ידע.

מכיוון שתחומי העניין שלי יותר מרוכזים סביב פיתוח, השנים הראשונות של הענן ותחום ה-IaaS (Infrastructure as a Service) היו פחות מעניינות עבורי.

הפריצה בשנים האחרונות של פתרונות ה-PaaS ה-SaaS, וגם ה-FaaS (Platform, Software, Function - As a service) יצרה אצלי עניין מחודש בתחום שפונה היום יותר מתמיד גם למפתחים.

אני חושב שעיקר הקשיים היו מחסור בחומרי הדרכה בתחילת הדרך. נאלצנו לכתוב בעצמנו ספרים ותוכן כדי לייצר ידע.

בהמשך הדרך הוקמו כנסים בין לאומיים, ונכתבו מאמרים רבים בתחומים הללו והיום אני מרגיש שאין חוסר משמעותי.

אינני חושב שהענן יעלים את מרכזי השרתים בארגונים. On Prem ישאר איתנו עוד שנים רבות, בין היתר מכיוון שיש עיסוקים - ביטחוניים, פיננסים, רפואיים - שבחלק מהמקרים מצדיקים הקמה מקומית של מרכזי שרתים.

עם זאת, אני בטוח שבחלק גדול מהארגונים אפשר למצוא Workloads מתאימים שניתן ורצוי להעביר לענן - לדוגמא, סביבות פיתוח ואינטגרציה, סביבות הדגמה, מערכות מידע תומכות (שאינן קריטיות), ובחלק מהמקרים גם גיבויים.

בנוסף, פתרונות שהם Platform-Agnostic (לדוגמא, Kubernetes) יהפכו לפופולאריים ביותר, בין היתר מכיוון שהם יהוו 'Enabler' ויאפשרו מעבר עתידי בין פתרונות מקומיים אל הענן, וכן, בין ספקי ענן שונים.

מכיוון שאנו שותפים של כל ספקי הענן הגדולים (Azure, Google Cloud Platform, Amazon Web Services) אנו מוצאים את עצמנו פעמים רבות עוזרים ללקוחות שלנו לבחור ספק ענני.  

מערכת השיקולים שלנו בדרך מתבססת על מידת התאמה של הפתרון הענני לדרישות של הלקוח בהיבטים שונים: טכנולוגיות בהן הלקוח משתמש, ידע קיים בארגון של הלקוח, עלויות מעבר לענן, התאמות בפיתוח המוצרים הקיימים ועוד.

אחלק את התשובה שלי לשניים -  

בהקשר של ארגונים בינוניים וגדולים - שילוב הענן כשתשתית מאפשר דינאמיות מדהימה לארגונים ועוזרת להוריד עלויות בטווח הארוך.

בהקשר של סטארט-אפים המסקנות אפילו יותר נחרצות, הענן מאפשר ליזמים להקים מיזמים טכנולוגיים בצורה מהירה ביותר ולנסות את הפתרונות שלהם בצורה גלובאלית בעלויות זניחות יחסית לאלטרנטיבה, ללא הוצאות מראש וללא צורך בגיוס כספים.

אני מאמין שההחלטה להיכנס לענן היא אסטרטגית לארגון, וצריכה להיות מונעת מצרכים עסקיים, ולא כשיפור טכנולוגי נקודתי.

כל ארגון צריך להסתכל היכן לקוחותיו ומתחריו נמצאים, ואיפה הם יהיו בעוד מספר שנים - ובהתאם לתכנן את האסטרטגיה שלו.

בדרך כלל, התשובה תהיה – בענן. ארגונים מבינים שהענן מאפשר להם דינאמיות תפעולית, הורדת עלויות, ואף מעבר למודלים עסקיים חדשים - אספקת תוכנה-כשירות לדוגמא.

ברגע שהענן יוגדר כיעד אסטרטגי עבור החברה, בדרך כלל לא תהיה בעיה בהקצאת הזמן הנדרש והכשרת אנשי הצוות הרלוונטיים.

אני חושב שעל מנת לעזור ליותר חברים בקהילה להרחיב את הידע בתחום, יש צורך ביותר תכנים איכותיים בעברית.

במבט רחוק יותר - מכיוון שאני חושב שהעתיד של תחום התשתיות ותחום התוכנה הוא בענן - הייתי רוצה לראות חדירה של תחום הענן ללימודים במוסדות האקדמיים על מנת לאפשר לעובדים המצטרפים לתעשייה הבנה טובה יותר של השוק, וזאת מעבר לכישורי תכנות כאלו או אחרים.

תודה רבה לך אופיר שהגעת להתראיין לפורטל מחשוב הענן של ישראל, נהנינו לשמוע.